באתר זה נמצאים צילומים של ציורים המהווים חתך מייצג של עבודותיו בעיקר משנת 1984 ועד לפטירתו בשנת 2016.
שנת 1984 מהווה שנת מפנה בעבודתו. עד אז ציוריו הושפעו מהאור האפרפר בפריז, העיר בה חי ויצר במשך שנים רבות. משנה זו חזר ליצור בצבעים עזים, אשר שימשו אותו בתחילת דרכו כצייר. תל אביב שמשה לו מקור השראה מרכזי, ובציוריו ניסה להעביר את קצב החיים הסואן, במקבצים צבעוניים ודינמיים. התקופה הבאה התבססה על זיכרונותיו מהעיר, ולא על מראות העיר. בציוריו שוטט ברחובות, שכן הציור מהווה חלק ממנו. “אני מנסה להעביר קטעים נבחרים מהתרשמותי, בזוויות שונים וממרחקים שונים – על הבד השטוח.” כותרות שהופיעו בציוריו כגון: “הלכתי וחזרתי” ביטאו היטב את המהלך. ניסיון הציורים להעביר לבד שטוח עולם שלם – הסתיים בעבודה: “הלכתי, חזרתי ומה שהספקתי”. בשנתיו האחרונות הציורים פסקו להיות דידקטיים. כל ציור מהווה מעין טיול קצר ביותר. כשהוא התחיל בטיול, לא ידע הוא מתי יגיע הציור לסיומו. מה תהיה הצבעוניות שלו. האם הציור יהיה פיגורטיבי מאוד ? או שהצורות תהיינה מופשטות יותר. נוצרו מוטיבים נוספים, בהם יוסף נכנס לחנויות, לקניונים ולגלריות. תהליך העבודה מורכב. הציור התחיל בהתרשמות מהירה וספונטנית והמשיך תוך מחשבה ותכנון. אם לאחר ה”טיול” הראשון המערך שיצר לא מצא חן בעיני, גטניו לא שיפץ אותו. במקום זה יצא לטיול נוסף, וצורות חדשות החליפו את הצורות הקודמות. בציוריו ניסה להישאר צייר לוקלי, ציורי הושפעו מהאור המסנוור שבארץ, מהחום, מהחמסין ומהזיעה הנוטפת… גלריה שלמה מהווה מעין מחוות לציירים האהובים עליו. אלה שהשפיעו בתקופה זו או אחרת על ציוריו.